במרץ רב
חודש מרץ משרה עליי תמיד אופטימיות. יום השוויון האביבי (21 במרץ) ושעון הקיץ (27 במרץ) מבשרים שהאביב כבר כאן רשמית, שעות האור מתרבות, וקרני השמש הנעימות מעלות חיוך וגם שאלה: איך הן מגיעות אלינו בדרך ארוכה כל כך ובטמפרטורה הנכונה?
עמי גורבט יסביר לנו כיצד הפוטונים, הנוצרים בליבת השמש הלוהטת במיליוני מעלות, מגיעים אחרי כמיליון שנה אל פני השמש (שם יש "רק" אלפי מעלות), משם אל האטמוספרה של השמש, וממנה לחלל במהירות האור (300,000 קילומטר בשנייה), ועד לכדור הארץ בתוך כשמונה דקות בלבד! מדהים, לא?!
את מרץ אנחנו פותחים עם חגיגות הפורים, וממשיכים ב־14 בו עם יום המדע, שהוא גם יום הולדתו של אלברט איינשטיין ויום הפאי – יום חגיגי־מדעי במיוחד. פרופ' עטרה שריקי תספר לנו על קסמו של המִספר הזה, שנכתב באין־סוף ספָרות כמו שגילו כבר לפני אלפי שנים, ועד היום מנסים למצוא עוד ועוד ספרות אחרי הנקודה (מצאו כבר 300 טריליון!); פרופ' עמרי ונדל ייקח אותנו למסע בעקבות גלי הכבידה, שחזה אלברט איינשטיין לפני 110 שנים אך חשב שלא נצליח למדוד אותם לעולם – והינה כבר עשור, בזכות גלאים משוכללים, מתגלים מאות אירועים של גלי כבידה! חבל שאיינשטיין לא כאן לראות את תחזיתו מתגשמת.
כשהובא המחשב הראשון לישראל תהה איינשטיין מדוע מדינה קטנה כמו ישראל צריכה מחשב… מוזר לחשוב על זה היום, רק שבעים שנה מאוחר יותר, כשלכל אחד מאיתנו יש מחשב בעל כושר חישוב אדיר בכף היד. ד"ר סתיו אלבר תפתח לנו דלת אל תוך ה"מוח" של המחשב להכיר את האלגוריתמים; המילה הזאת נפוצה כל כך, מה משמעותה בעצם?
עוד בגיליון: נבין מדוע מסתובבים ברחובותינו בשנים האחרונות תנים וחזירי בר; נכיר את הפרשה המסתורית של סוחר העתיקות מוזס שפירא; ובמדור חדש וטעים במיוחד – "טעם של עוד", יספר לנו שאול רזניק על מוצא אוזני ההמן (דווקא הרחק מממלכת אחשוורוש…)
קריאה נעימה וחג שמח,
רוני לנגרמן־זיו,
עורכת
