עוד נגיע!
גם כשאנחנו עסוקים ביום־יום שלנו, חשוב להמשיך להביט מעלה אל השמיים, וקדימה אל העתיד.
בשנת 2025 שיגרה מדינת ישראל שני לוויינים גדולים: את לוויין התקשורת דרור 1 ואת לוויין התצפית אופק 19, שמעניקים לה עצמאות ויתרונות בחלל; חברה ישראלית שיגרה לחלל מעבדת חלל לפיתוח תרופות; וכן שוגרו תשעה ננו־לוויינים במיזם תבל 2, שהוא מיזם של לוויינים שמפתחים ובונים תלמידי תיכון מרחבי הארץ. אכן שנה של הישגים בשמיים.
נישאר עם הדור הבא ונמריא לחלל העמוק עם שתי אסטרונומיות צעירות: יעל שטטר שגילתה כוכב שמרוחק מאיתנו 1,700 שנות אור, ושירה פרנקל שחקרה את השפעת ההתפרצויות של ננסים אדומים על הסיכוי להתפתחות חיים בכוכבי הלכת הסובבים אותם.
נמריא לירח ונשאל איך הוא נוצר, מדוע הוא נפגע בתכיפות מאסטרואידים, ומתי יחזרו אסטרונאוטים לדרוך על פניו; נמשיך לכוכב הלכת מאדים, ונבדוק אם תגלית חדשה מקרבת אותנו לגילוי הנכסף: אם היו על פניו חיים בעבר הרחוק; נשאל אם טכנולוגיות שבעזרתן נוכל לצאת ממערכת השמש אפשריות, או שיציאה כזאת תישאר בגדר מדע בדיוני; ונקרא ביומנו של אסטרונום, שהצליח לצלם אסטרואיד בדיוק בשנייה שהוא כיסה את פניו של כוכב מרוחק ממערכת השמש, ונשאל למה בעצם זה חשוב; נבין מהם בלוני סטרטוספרה ואם הם יוכלו להיות תחליף זול וקל ללוויינים יקרים ומורכבים.
ולא נשכח להוקיר את האדם שלכבודו אנחנו מציינים את שבוע החלל הישראלי בסוף כל חודש ינואר, ומוציאים לאור גיליון חלל מיוחד של גליליאו צעיר בכל שנה: אלוף משנה אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון.
קריאה נעימה,
תמשיכו לחלום ותגיעו רחוק,
רוני לנגרמן־זיו,
עורכת
