מועדים טובים

 בדילמה של הטוב המִסכן מול הרע המצליחן אנחנו נתקלים מהילדות המוקדמת, בסיפורים, בסרטים ובמשחקים, ובהמשך גם בחיים: רשעים (או סתם אנשים שאינם מרבים טוב בעולם) שהם מצליחים ומשגשגים, ולעומתם אנשים טובים ונדיבים שחייהם קשים. אם לפי הברירה הטבעית החזק שורד, אז למה בכלל אנחנו עוזרים זה לזה?!

לכבוד יום המעשים הטובים שחל החודש (הידעתם שהוא יוזמה ישראלית? לא מפתיע, נכון?!) מביא פרופ' אורן הרמן את משוואת המעשים הטובים (כן, כן, יש משוואה כזו, שלקחה את ההוגה שלה רחוק מדי עם התאוריה שלו) ומציג גם זולתנות בטבע. פרופ' דן אריאלי משאיר אותנו עם השאלה מדוע אנשים מעדיפים לעזור ללא תמורה כספית, יותר מאשר אם יציעו להם סכום כסף קטן, ומציע לנו לערוך ניסויים חברתיים בעצמנו ועל עצמנו כדי להבין התנהגות אנושית.

ומה תעשו אם תראו חולה אפילפסייה בסביבתכם? החודש מציינים את יום המודעות למחלה, ועדי נבון מסבירה מדוע זה קורה, מהן "סערות חשמליות" במוח וכיצד אפשר לעזור למישהו שחווה התקף; החודש מציינים גם את יום האישה הבין־לאומי, ויוחאי שטנצלר מספר את סיפוריהן של ספורטאיות שעשו היסטוריה ופרצו דרך, לא רק בענף הספורט שהן מתמחות בו – ויש גם גאווה ישראלית צעירה.

ולכבוד שעון הקיץ שהגיע, פרופ' עמרי ונדל מסביר לנו מהי משוואת הזמן ומדוע השעונים שלנו אינם מסונכרנים עם שעוני שמש.

וכמובן, פורים כבר כאן, והרי אין צוהלת ושמחה כמו המסכה: אל־עד כהן־קניגסברג ייקח אותנו לקרנבל המסכות בוונציה, והילי מוסרי תצחק מהקומדיה דל'ארטה.

וקבלו בברכה את פרופ' עטרה שריקי שחוקרת איתנו את נבכי המספרים במדור החדש "מחוץ למשוואה", ואת ד"ר סתיו אלבר שחושפת את סודות הצפנים במדורה "קוד סודי".

פורים שמח,
רוני לנגרמן־זיו,
עורכת

  • יום המעשים הטובים: איזו משוואה לקחה את ההוגה שלה רחוק מדי?
  • יום האישה הבין־לאומי: ספורטאיות מעוררות השראה שעשו היסטוריה
  • יום האפילפסייה: מדוע מתרחשות "סערות חשמליות" במוח?
  • עוברים לשעון קיץ: למה אורך היום והלילה משתנה לאורך השנה?
  • פורים: מהו קרנבל המסכות בוונציה? מהי קומדיה דל'ארטה? ומדוע הסוכר מזיק, אם הוא מהטבע?

וגם:
מדוע כדאי לערוך ניסויים במדעי החברה בעצמנו ועל עצמנו?
מי הייתה השמאנית העתיקה שנקברה במערת חילזון שבגליל?
והאם הבינה המלאכותית תורמת לסביבה או מזיקה לה?

מאיירת השער: טליה דריגס