כולם לחייך!
כשהייתי ילדה אהבתי מאוד לצלם. לא היו אז מצלמות בטלפונים (בכלל לא היו טלפונים חכמים). בעדינות הייתי מכניסה את סרט הצילום (הפילְם) למצלמה. בכל סרט היו רק 36 תמונות. הייתי בוחרת אותן בקפידה, מכוונת לאט־לאט כדי לקבל את הפריים המושלם. כל טעות, אם למשל זזתי או יצא מטושטש, הייתה עולה בתמונה נוספת. כשהפילם נגמר הייתי הולכת לחנות הצילום, ושם פיתחו אותו לנגטיב והדפיסו את התמונות. זה נראה לי קסם, אז הלכתי ללמוד צילום. עמדתי בחדר החושך, המואר רק במנורה אדומה חלשה, טבלתי את נייר הצילום בכימיקלים, וראיתי איך באורח פלא מתגלה התמונה על הנייר.
חשבתי שאני בת מזל שנולדתי אחרי שהמציאו את המצלמה. ניסֵפוֹר נֶיְפּס, שצילם את התמונה הראשונה בהיסטוריה על לוח מתכת, בוודאי לא חלם שאחרי פחות ממאתיים שנה לכל ילד תהיה מצלמה בכף היד, והוא יוכל לצלם אין־סוף תמונות, והכול בזכותו. אז כשאתם מטיילים בקיץ תוכלו להנציח את הטבע והנופים, ואולי גם להדפיס תמונות כמו פעם ולשמור באלבום. אני עדיין עושה את זה.
החופש הגדול מאפשר לנו זמן פנוי לא רק לצלם את הטבע, אלא גם לשבת מול הים או הנוף עם ספר טוב. סדרת "הארי פוטר", אף שג'יי. קיי רולינג סיימה לכתוב אותה מזמן, ממשיכה לספק אין־ספור רעיונות והשראה. הפעם, לציון יום הולדתם של רולינג והגיבור שלה, נשאל מדוע היא בחרה לקרוא לדמויות בשמותיהן דווקא.
ואם אנחנו כבר על שפת הים, נביט סביב. חוץ מחול וחול, יש שם גם הרבה מלח. מראשית האנושות השתמשו בני האדם במלח: לשיפור טעמו של המזון, לשימורו או לשימושים אחרים, ובהם אמונות עממיות. איך המלח מגיע למדפי הסופר ולצלחת שלנו, ומה הקשר בין מלח למלחמה ולמשכורת?
כל זאת ועוד הרבה חומר למחשבה בגיליון שלפניכם.
חופשה מהנה ובטוחה וקריאה נעימה,
רוני לנגרמן־זיו,
עורכת
