יום הולדת לאילן
העצים הם חלק בלתי נפרד מחיינו בכדור הארץ, ואנחנו מתייחסים אליהם כדבר מובן מאליו. אם לא מתאים לנו שהעץ יהיה במקום שהוא נטוע בו כי אנו זקוקים לשטח לבנייה או לחקלאות, אנחנו עוקרים אותו; אם אנו זקוקים לעץ כחומר גלם לבניית רהיטים, להסקה, להפקת נייר ועוד, אנחנו גודעים אותו ומשתמשים בענפיו ובגזעו; איננו נותנים את דעתנו לכך שהעץ מעניק לנו חמצן לנשימה, מנקה את האוויר מרעלים, מוריד את טמפרטורת האוויר, מאט את סחף הקרקע, וכמובן מעניק לנו מזון, ולבעלי חיים רבים גם בית גידול.
ט"ו בשבט מזכיר לנו להוקיר את העצים ואת תרומתם לנו, לא רק פעם בשנה אלא בכל השנה. הוא מזכיר לנו לטעת שני עצים על כל עץ שאנחנו עוקרים (שלא לדבר על יערות שלמים תמורת כל אלה שלצערנו נשרפו בשנה האחרונה), כדי שגם לדורות הבאים יהיו חמצן לנשימה, אוויר נקי, טמפרטורה סבירה לחיות בה, ירוק בעיניים ופירות למאכל.
לכבוד חג האילנות נבין לא רק כיצד העצים תורמים לנו, אלא גם איך הם יכולים לספר לנו על ההיסטוריה! טבעות העץ הן ממש ארכיון טבעי לתיעוד סביבת המִחיה של העץ לאורך התקופות, ואין צורך לגדוע אותו כדי ללמוד על אודותיה.
ובין העצים גדלים פרחים, והראשון לפרוח מפרחי האביב האדומים הוא הכלנית. הכלניות האדומות הן המפורסמות ביותר ("דרום אדום" במובן החיובי של הביטוי, כמובן), והן גם ניחנות בתכונות ייחודיות, כגון עמידות בתנאי קרקע מאתגרים. אך לכלניות שלל צבעים: 25 גוונים שונים ליתר דיוק, כך עולה ממחקר של מדענים ישראלים.
נשאל מה קורה לצמחים, שזקוקים כל כך לאור לחייהם ולצמיחתם, כשהם נאלצים לגדול בחושך, ומדוע החמנית עוקבת אחרי השמש – וגם נערוך ניסויים כדי לבדוק זאת; נחגוג את חג האילנות עם העץ המזוהה עימו ביותר – השקדייה, ונספר על סגולותיו של פריו – השקד; נזכיר גם את השירים המהללים את העצים והצמחים בארצנו, מדוע נכתבו ואילו עוד משמעויות טמונות בהם.
ט"ו בשבט שמח,
רוני לנגרמן־זיו,
עורכת
