נופלים מהשמים

מֵטֵאוֹריטים הם גושים מוּצקים המַגיעים לכדור הארץ מהחלל. רובם נופלים אל הים, אך אלה שנאספים מאפשרים לחוקרים לגלות דברים נוספים על מערכת השמש שלנו. מה האבנים אומרות

כתב: אריאל קרס

לפעמים מודיעים בחדשות שהלילה נוכל לצאת למקומות חשוכים ולראות מטר מֵטֵאוֹרים. רבים יוצאים בלילות כאלה לאֲזורים שאינם מיושבים מאוד, מתיישבים על כיסא נוח עם תֶּרמוּס קפה או תה וצופים בשמי הלילה כדי לראות את הֶבזקֵי האור הנְדירים שהמטאורים יוצרים. זה קורה למשל כאשר כדור הארץ נכנס במסלולו סביב השמש לאזור שיש בו שְׂרידים מזנבו של שָׁביט. מטר פֶרסֵאידים לדוגמה הוא מטר מטאורים חזק המתקיים בין 17 ביולי ל-24 באוגוסט, כאשר כדור הארץ חולף דרך שובֶל האבק שהשביט סְוויפְט-טאטְל מותיר אחריו.
מטאורים הם חֶלקיקי אבק או סלע שנכנסים לאַטמוֹספֵרה של כדור הארץ, מתחממים במהירות ו"נשרפים" בגובה רב. כאשר אנו צופים במטאור, אנחנו רואים מעין שובל או הבזק של אור בהיר, ואומרים שראינו כוכב נופל – מטאור בשפת המדענים.
בדרך כלל החלקיקים החודרים לאטמוספרה קטנים מאוד. כדי לראות את ההבזקים שלהם צריך להגיע למקומות חשוכים ביותר (ראו מדור "עברנו בסביבה" בעמוד 12 בנושא זיהום אור). אם לא תהיו במקום חשוך מספיק, תראו רק את ההבזקים של הגופים הגדולים ביותר שנכנסו לאטמוספרה. ואכן, לפעמים הגופים החודרים לאטמוספרה של כדור הארץ, העשויים בעיקר מסלע ראשוני, בֵּרזל ותִרכּוֹבות צוֹרן, גדולים למדי.
החלל עצום בגודלו, ומעופפים בו גופים סַלעיים רבים בגדלים שונים. בגלל המרחבים העצומים, רק מעטים מגופים אלה מַגיעים לכדור הארץ או מתקרבים אליו. מלבד זה, האטמוספרה שלנו מְגִנה עלינו מפגיעתם של סַלעי החלל (לירח למשל אין הגנה כזו, והמַכתֵשים שנוצרו ממטאורים שפגעו בו נראים היטב לעין). אלא שלעִתים הסלע גדול מספיק כדי לשרוד מן החיכּוּך העז עם האטמוספרה. הוא חודר דרכה במהירות אדירה, חלק ממנוּ מתאדה מהחום, אך בשל היותו כה גדול – חלק ממנוּ מַגיע לפני כדור הארץ כגוש מוּצק ופוגע בו. חתיכה מוצקה שמַגיעה לכדור הארץ מהחלל נקראת מטאוריט.

יוצאים לחפש מטאוריטים
כאמור, מקור המטאוריטים הוא ברסיסי שביטים או אסטרואידים. המדענים להוטים למצוא אותם כי אפשר ללמוד מהם רבות על מערכת השמש ועל החומרים המצויים בחלל. אבל קשה למצוא מטאוריטים – כאשר הם על פני כדור הארץ הם נראים בסך הכול כמו אבנים קטנות. ועכשיו לך תחפש אבן קטנה מהחלל בתוך יער למשל. מדענים מעריכים כי מִדי שנה מַגיעים לכדור הארץ כ-500 מטאוריטים בגודל של כמה סנטימֶטרים או יותר. מכיוון ששבעים אחוזים מכדור הארץ מכוסים מים, יש לשער כי שבעים אחוזים מהמטאוריטים אובדים במצוּלוֹת הים. וכך, מִדי שנה מאוּתרים רק מטאוריטים אחדים ונלקחים למחקרים במעבּדה. עם זאת, במשך השנים נמצאו יותר מ-32 אלף מטאוריטים על פני כדור הארץ.
רוצים לחפש מטאוריטים? הנה כמה דברים שכדאי לדעת. כאמור, גודל רוב המטאוריטים שנמצאו הוא כמה סנטימטרים עד גודל של כדור טניס. איפה מחפשים אותם? כדאי לחפש מטאוריטים במקומות חשופים, חסרי עצים וצמחייה, אפילו מקומות שיש בהם סלעים מעטים מיוחדים. מקומות כאלה הם למשל מדבר חול או מדבר גיר. המקום הפּוֹפּוּלרי ביותר לחיפוש מטאוריטים הוא משטחי הקרח של אַרקְטיקה (כיפת הקרח הצפונית) ואַנטַרְקְטיקה – היבשת הדרומית המכוסה קרח.
איך מטאוריט נראֶה? כיצד אפשר לזהות אבן אחת מתוך אלפים? זה לא פשוט כל כך, אך לאבן החשוּדה כמטאוריט יש כמה מאפיינים ייחוּדיים: היא צריכה להיות בלי חורים כמעט, חלקה מאוד, כבדה למדי, ובמקרים רבים נמשכת למַגנט – רבים מהמטאוריטים מכילים הרבה בּרזל (אם כי אלה שמקורם בירח או במַאְדים אינם מכילים ברזל). אם מצאתם משהו שאתם חושדים כי הִגיע לכדור הארץ מהחלל החיצוֹן, עליכם לחתוך ממנוּ פיסה קטנה (חמישה גְרמים יספיקו) ולשלוח אותה למעבדה. שם כבר יֵדעו לומר לכם בוודאוּת אם היה לכם מזל אדיר ומה שמצאתם שוֹטט בחלל מיליארדי שנים או שזוֹ סתם אבן פשוטה מהשדה.
יש בעולם מעבדות רבות שבודקות מטאוריטים, ואפשר לשלוח חתיכות מהם גם למוּזֵאוֹנים שמִתמחים בתחום, אבל זה עשוי לעלות קצת כסף. השלב הבא הוא אימוּת ורישוּם: אם האבן שמצאתם היא באמת מטאוריט, יכניסו את הנתונים שלה לקטלוג המטאוריטים הבין-לאומי, ואתם תוכלו להתגאות שתרמתם את שלכם לחקר החלל.

מטאוריט יד שנייה מרופא
אפשר גם לקנות ולמכּור מטאוריטים או חתיכות מהם. למשל באתר http:fernlea.tripod.com יש תצוגה מרשימה של מטאוריטים מכל מיני סוגים. מחירי אבני החלל נעים בין דולרים אחדים למטאוריטים פשוטים, שהם סתם עניין רגיל, ובין אלפי ואפילו עשרות אלפי דולרים למטאוריטים מהירח או ממאדים.
מחירים גבוהים כאלה מצביעים על נדירוּתם של המטאוריטים ממאדים ומהירח וגם על נכוֹנוּתם של המדענים ושל מכוֹני המחקר לשלם עליהם הרבה כסף. הסיבה לכך היא שהאַסטרוֹנומים מחפשים תשובות לשאלות כמו כיצד נוצרה מערכת השמש או איך התגבשו כוכבי הלכת והירחים המַקיפים אותם, והאבנים המַגיעות אלינו מהחלל מספקות כר פּוֹרה של מחקר. למשל, ההרכב הכּימי של המטאוריט יכול להסביר היכן ומתי הוא נוצר, וחֵקר המבנה שלו מאפשר להסיק מסקנות בנוגע למקורו – האם הוא נוצר עם מערכת השמש או שהוא חלק מגוף גדול יותר כמו כוכב לכת או ירח שנפגע. מכיוון שהחלל אינו מאפשר לנו להשיג חומרים רבים מכוכבים או מפְּלָנֵטוֹת אחרות, כל אבן שנופלת מהחלל יכולה להיות אוצר של ממש מבחינת המדענים.

איך מַכתש נולד
אם מטרידה אֶתכֶם השאלה מתי יתנגש בכדור הארץ שוב מטאוריט ענקי, כמו זה שככל הנראה הִכְחיד את הדינוֹזָאוֹרים, אתם יכולים להירגע. התופעה הזו נדירה למדי ומתרחשת ככל הנראה פעם בעשרות מיליוני שנים. לפני כשנתיים, ב-15 בפברואר 2013, התפוצץ מטאוריט בשמי רוסיה סמוך לעיר צֶ'ליאבִּינְסְק וגרם 1,200 פצועים ונזקים רבים. אבל אירועי מטאוריטים כאלה הם עניין נדיר מאוד.
מטאוריטים גדולים שאכן פוגעים בכדור הארץ מותירים עקבות בצורת מכתשים עגולים – כמו אלה שיש על הירח. מכתש המטאור המפורסם בעולם, כשמו כן הוא – מכתש המטאור שבצפון אָריזוֹנה, אַרצוֹת הבְּרית, שקוֹטרו כקילוֹמֶטר. מכתש זה הוא אתר תיירות ידוע, והוא השתמר היטב בצורתו המקורית, בעיקר מכיוון שבמדבר הצפון-אריזוני אין כמעט גשמים, זרימות וצמחים רבים שיכולים לשנות את המִתאָר שלו, למלא אותו או אפילו למחוק אותו במשך הזמן. ואכן, מכתשים עתיקים שנוצרו מפגיעת מטאורים נעלמים לאחר מיליוני שנים בגלל כוח הבְּלייה של מזג האוויר, השינויים בקרקע והשפעת הצמחייה.
אולם המדענים גילו סימני פגיעות גדולים בקְרום הסַלעי של כדור הארץ: בין היתר, הם חושדים כי מכתש צ'יקְשוּלוּב, הנמצא בחצי האי יוּקָטָן (שרובו שייך למֶקסיקוֹ), נוצר מפגיעת מטאוריט ענקי בקוטר של כעשרה קילומטרים. פגיעה קשה זו גרמה ככל הנראה פיצוץ אדיר, ותוצאותיו הִכְחידו בסופו של דבר את הדינוזאורים מעל פני האדמה, ואִתם גם בעלי חיים רבים אחרים! כאשר מוצאים מכתש מטאור אפשר לקבוע מה היה גודלו ומה היה משקלו של המטאור שפגע בכדור הארץ ויצר אותו. מכיוון שנשארו לנו עוד כמה עשרות מיליוני שנים עד שאירוע כזה יקרה שוב, אם בכלל, אתם מוזמנים לצאת לשדות או לנסוע למדבר ולחפש אבנים חשודות.