אם בתשובה לשאלה הזאת כּלוּלה המילה "חלל", כדאי שתכירו את מקצועות החלל השונים – חוקרי תופעות בחלל, מפעילים ומתכננים של לוויינים, מהנדסי הנעה ומהנדסי לוויינים, אַסטרוֹ־פיזיקאים ועוד. דבר אחד משותף לכולם: הם אוהבים את העבודה שלהם
כתבה: נירה דישי
מנחם קדרון, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע
מה אתה עושה בעבודה? מנהל את כל פעילות החלל האזרחית הממשלתיוֹת של מדינת ישראל. סוכנות החלל הישראלית אחראית לשיתופי פעולה בין־לאומיים עם כל סוכנוּיוֹת החלל בעולם; פיתוח לוויינים, מערכות, רְכיבים וטֶכנוֹלוֹגיוֹת של צורכי חלל בתעשיות החלל; ריכוז פעילויות המֶחקר הבסיסי והיישׂוּמי לנושאי חלל באוּניברסיטאוֹת ובמכוֹני המחקר; ופעילות שוטפת להנגיש את נושא החלל לציבור וחינוך הצעירים במדינה כדי להקים את דור העתיד של מדעני החלל.
מה גילית בתפקידך? מלבד מה שהִכּרתי מעבודתי כסמנכּ"ל וכראש מִנהלת החלל ברפא"ל – הרשות לפיתוח אמצעי לחימה בישראל – גיליתי בשמחה את היכולות ואת ההישגים המרשימים מאוד של התעשייה ושל האקדמיה בישראל בנושאי חלל, שבזכות חלק לא מבוּטל מהם אנחנו מובילים בעולם בתחום. הופתעתי לגלות את התְּשוּקה האדירה בקרב בני הנוער והצעירים לנושא החלל בכלל ולוויינים בפרט ואת היכולת לפתֵח, לייצר ולהפעיל ננו־לוויינים בחלל באופן עצמאי.
מה אתה מאחל לחֵקר החלל? החלל הוא המערכת הטובה ביותר לקידום הטכנולוגיה בנושאים מגוּונים שיתרמו לקידום המין האנוֹשי. לכן אני מאחל לנו ולעולם כולו פעילות מחקר ענֵפה ופוֹרייה שתזניק את היכולות ואת היישומים בעוד כמה דְּרָגות. לישראל אני מאחל שתמשיך להעצים את הפעילוּת בחלל, לפתֵח ולחקור בנושא ולהציב את עצמה בשורה הראשונה בעולם, ובכלל זה לשלוח אסטרוֹנאוּטים ישראלים נוספים לחלל ולהשתתף בפרויקטים בין־לאומיים גדולים לחקר החלל הקרוב והעמוק.
מה תייעץ לילדים שרוצים להיות מנהלי סוֹכנוּת החלל? לחלל אין גבול, וכך גם לכל מה שתרצו באמת ותשאפו אליו בנחרצוּת. אם תסמנו את המטרה מוקדם ככל האפשר ותפעלו בהַתמדה להשגתהּ, מובטח לכם שתשיגו את מבוּקשכם.
דגנית פייקובסקי, חוקרת בְּכירה בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב. יועצת למשרד המדע בתחום מדיניות מחקר ופיתוח בחלל ומרצה בתחום
מה את עושה בעבודה? אני מתמחה באַסטרָטֶגיה ומדיניוּת בתחום החלל וחוקרת את תכניות החלל במדינות שונות ואת מגמות המחקר והפיתוח בפעילות החלל הממשלתית והמסחרית בעולם. מלבד זה, אני עוסקת בייעוץ ובהכוונה בתחום מדיניות החלל של מדינת ישראל. כתבתי תכניות לאומיות בתחום, ייצגתי את מדינת ישראל בפוֹרוּמים בין־לאומיים ועבדתי עם מוּמחי חלל אחרים לקידום פעילות החלל בישראל. אני גם מלמדת בתכנית לתואר שני בלימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב.
מה גילית בתפקידך? בעבודתי הבנתי עד כמה מחקר החלל וההתקדמות הטכנולוגית בתחום החלל הם מקור עניין, משיכה, הַשׁרָאה וקִדמה לבני אדם ולמדינות וכן לחברות פרטיות וליזמים. זוֹ הסיבה שהפעילוּת בחלל מגוּונת ומוּרכּבת מאוד ומושפעת ממניעים רבים – ביטחוניים, כלכליים, מדעיים וגם חברתיים וחינוכיים. מה שהפתיע אותי הוא המתח הקיים בתחום החלל בין הצורך בשיתוף פעולה בין־לאומי מצד אחד ובין התחרות והמאבקים בין מדינות מהצד האחר. מתח זה נובע מהעובדה שהטכנולוגיה והמחקר בתחום החלל יכולים לשמש לפעילות אזרחית ומדעית וגם לפעילות ביטחונית וצבאית.
מה את מאחלת לחקר החלל? אני מאחלת לתחום החלל כי העניין שמדינות, חברות ויזמים פרטיים מגלים בו היום לא ידעך וכי ההשקעה במחקר המדעי וגם בפיתוח הטכנולוגי תימָשך בהתלהבות. ללא נכונות להשקיע את המשאבים הדרושים לא נראה התקדמוּת פורצת דרך.
מה תייעצי לילדים שרוצים להיות חוקרים ויועצי מדיניות מחקר ופיתוח לחלל? אני רוצה לפנות בעיקר לילדות ולעודד אותן ללמוד ולהסתקרֵן, להאמין בעצמן. התכוּנה החשובה ביותר בעיניי היא סקרנוּת, לשאול שאלות ולא להירתע כשלא מצליחים – כי מזה לומדים הכי הרבה.
ט', מהנדסת מערכות לוויין בתעשייה אווירית
מה את עושה בעבודה? מהנדסי הלוויין הם כמו רופא המשפחה של הלוויין בחלל: בודקים את מצבו של הלוויין לפי מידע שהלוויין שולח על מצבו (טֵלֵמֶטריה) ומטפלים בתקלות שעלולות להתרחש ברְכיביו. מהנדסי הלוויין גם מתכננים ומנהלים ניסויים הן לצורך בדיקת מצב הלוויין והן לצורך מימוּש יכולות חדשות. רוב מהנדסי הלוויין מַגיעים מרקע של לימודי פיזיקה, הנדסת אווירוֹנאוּטיקה וחלל, הנדסת חשמל או הנדסת מכונות.
מה גילית בתפקידך? מערכות חלל הן מערכות מורכבות מאוד. נתקלים תמיד בתופעות ובבעיות חדשות, ואת אלה צריך לפתור בדרכים יצירתיות. כל אֶתגר כזה טוֹמן בחוּבּוֹ הפתעות ותַגליוֹת, קטנות כגדולות, ולכן תחום החלל מעניין כל כך.
מה את מאחלת לחקר החלל? אני מאחלת לחקר החלל שימשיך לשמש השראה לאנוֹשוּת, כמו שהיה באמצע המאה שעברה כשנחתנו על הירח, ושימשיך להיות גורם שמקשר ומאחד בין תרבּוּיוֹת ומדינות למען מטרות משותפות שיקדמו את העולם כולו ושיחשוף את סודות היְקום.
מה תייעצי לילדים שרוצים להיות מהנדסי מערכות לוויין? לגלות סקרנות, לשאול ולנסות להבין איך העולם עובד ולשאוף לגעת בכוכבים. עם אימון והשקעה – השמים אינם הגבול!
שמרית ממן, חוקרת ומנהלת, המעבּדה לחישָׁה מרחוק והַדמאה פְּלָנֵטָרית (תמונות לוויין), אוניברסיטת בן־גוריון בנגב
מה את עושה בעבודה? באמצעות חישה מרחוק אני מבצעת מחקרים על כדור הארץ ובפלנֵטות (כוכבי לכת) אחרות. חישה מרחוק היא טֶכנולוגיה שמאפשרת לקבל מידע על גופים ועל חומרים ללא מגע פיזי, באמצעות חיישנים שנישאים על ידי לוויינים וכלים מוּטסים. התואר השני ועבודת הדוֹקטוֹר שלי עסקו בבעיות סביבה במרכז אַסיה באמצעות חישה מרחוק ומערכות מידע גֵּאוגרפיות. כיום אני עוסקת בתחומי החישה מרחוק, בגֵאוֹמוֹרפוֹלוֹגיה אֶיְאוֹלית (תהליכים שנוצרים מרוח) ובעיבוד תמונה.
מה גילית בתפקידך? התגלית הגדולה בדוקטורט שלי, שהתאפשרה בעזרת המיפּוּי הלווייני, היא כי החולות במִדבּריוֹת שבמרכז אסיה מיוּצבים (ולא נוֹדדים). המשמעות היא שבני האדם לא השפיעו כלל על האֵזור בשנים שחלפו. גיליתי גם כי כיוון הדיוּנות, שאפשר לראות מהלוויין, אינו תואם את כיוון הרוחות באזור, והמסקנה היא כי הדיונות הללו נוצרו לא באותם תנאי אקלים השוררים כיום, אלא בתקופה קדוּמה יותר.
את שיטות המחקר שפיתחנו אפשר ליישֵׂם גם לאֲזורים מרוחקים שאין אליהם גישה – כמו מאדים ונוגה. באזורים אלה המיפוי ולימוד פני השטח נעשים באמצעות חישה מרחוק. מנתוני הלוויינים אנו יכולים לראות תצורות שונות של חולות ואבק (שנישאים על ידי רוח), ומהם להסיק על כיווני רוחות ועצמותיהן ולקבל יותר נתונים על האקלים.
מה את מאחלת לחקר החלל? החלום שלי הוא שיהיו טיסות סְדירוֹת לחלל שיאפשרו עבודת שדה בכוכבי לכת שונים, בד בבד עם נתוני החישה מרחוק שאני מקבלת באמצעות הלוויינים.
מה את מייעצת לילדים שרוצים להיות חוקרי חלל? אין עצה אחת שאפשר לתת כדי להיות חוקר חלל כי כמו במחקר על כדור הארץ – עומדים בפניכם נושאים רבים ומגוונים! אני ממליצה להתעמֵק וללמוד תחום שמעניין אֶתכם במיוחד.
יוסי ימין, מייסד ומנכ"ל חברת ספייס-פארְמָה
מה אתה עושה בעבודה? מנהל חברה למחקר ופיתוח, המפתחת ננו־לוויין שיציע שירות שיגוּר ניסויים מדעיים לחלל ויישׂוּם תומך שיאפשר למדענים מישראל ומהעולם לשלוח ניסויים מדעיים לחלל כדי לבדוק השפעת תנאֵי תת־כְּבידה עליהם.
מה גילית בתפקידך? אחת החוויות המעניינות שחוויתי היא הקמת חברת מו"פ (מחקר ופיתוח) בתחום שפעלו בו רק חברות ענקיות, שנהנות מתקציבי מדינה. היכולת לחבר תחומים ממדעי החלל ומדעי החיים יצרה בחברה צוות מגוון ומיומן במיוחד, שאי אפשר למצוא כמותו בארץ.
מה אתה מאחל לחקר החלל? אני מייחל ליום שתחום החלל יהיה פתוח לכלל הילדים הסקרנים, בדגש על לימודי היסוד בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובתיכון; ליום שכל תלמיד במדעים יוכל להגיע אל היישומים המיוחדים שיש בתחומי מדעי החיים, הכּימיה והחומרים, כמו המיקרוֹסקוֹפּ השולחני, באמצעות יישום ידידותי שאפשר להיכנס אליו מכל מקום, מהבית, מהמעבדה ואפילו מחוף הים.
מה תייעץ לילדים שרוצים לפתח יישומים בתחום החלל? ללמוד. להכיר את תכונות החלל החיצוֹן, את המוּרכּבוּת, את החוויה ואת הסיכּוּנים. לא לפחד לבקש את הכלים כדי ללמוד ולדעת, לחקור את הדברים שבאמת מעניינים אותם.
ד', מפעילת לוויין בתעשייה האווירית
מה את עושה בעבודה? בתור מפעילת לוויין אני מְכינה מראש קובצי פיקוד שיעלו ללוויין ויבוצעו בו. קובץ הפיקוד מֵכיל פקודות מתוּזמנוֹת לפעולות שאני רוצה שהלוויין יבצע. במקרה של לוויין תַּצפּית אני גם בוחרת את המטרות שהלוויין יצלם. מלבד זה, כאשר יש קשר עם הלוויין ועם תחנת הקרקע אני מקבלת נתונים אמִתיים מכל היחידות של הלוויין ומוודאת שכל היחידות תַּקינות ושהלוויין מבצע כראוי את הפקודות שהוא קיבל ממני.
מה גילית בתפקידך? גיליתי שצריך לדעת ולהבין הרבה בחלל ובלוויינות וחייבים לדעת גם את הפרטים הקטנים ביותר. במקרים של תקלה חייבים לדעת לתפקֵד מהר, בלחץ של זמן, ואין מספיק זמן להתקשר לשאול מה לעשות, כל האחריות היא על המפעילה. בתור מפעילת לוויין יש להכיר את הלוויין, את כל היכולות שלו, את כל החולשות שלו, זה מַגיע לשלב שנקשרים מאוד ללוויין ומחכים לו בקוצר רוח בכל פעם שהוא זורח (כלומר נראֶה מעל האופק) מעל תחנת הקרקע.
החלק המרתק ביותר הוא להיות מעורבת בשיגור של לוויין. לא כל מפעילה זוכה לרגע זה. אני זוכרת את השיגור הראשון שלי, שראיתי את הטיל נדלק ונוסק מעלה־מעלה לשמים וידעתי שאני המפעילה שלו ושאתן לו פקודות כאשר יגיע לחלל ואפקוד עליו מה לצלם.
מה את מאחלת לחקר החלל? אני מאחלת לחקר החלל שימשיך להתפתח, שנזכה לשגר עוד לוויינים רבים ושנפעיל אותם בצורה נוחה ובלי תקלות בכלל.
מה תייעצי לילדים שרוצים להיות מפעילי לוויין? להתמיד בלימודי המדעים, בדגש על פיזיקה, ולשאוף הכי רחוק שאפשר – לחלל!
מעיין סומניק, פּוֹסְט־דוֹקטוֹרַנטית באסטרופיזיקה במכון ויצמן
מה את עושה בעבודה? אני חלק מקבוצת חוקרים שמתכננת לוויין מדעי שנקרא אוּלטרָאסָט ULTRASAT)). אולטראסט נושא טלסקופ בעל שדה ראייה חסר תַּקדים בגוֹדלו בתחום העל־סגול (אורך גל 220 – 280 ננומֵטר) שצפוי להיות משוגר למסלול גבוה (בערך גאוסטציונרי) בשנת 2020 -2021. שדה הראייה הרחב וגלאֵי העל־סגול המתקדמים יאפשרו גילוי מקורות קְרינה מִשתנים בנפח קוֹסמי גדול מאוד. המטרה שלנו היא להבין את תהליך הפיצוץ המתרחש בסיום חיי כוכבים (סוּפֶּרנוֹבוֹת). מלבד זה, הלוויין יספּק התראות בזמן אמת על גילוי מקורות משתנים לקהילה האסטרונומית ויחקור את העולם העשיר של גורמים משתנים בתחום העל־סגול, ובכלל זה גילוי אירועי "בליעת" כוכבים על ידי חורים שחורים מָסיביים, זיהוי של מקורות קרינה גְּרָביטַציוֹנית ומקורות חלקיקי ניטרינו באנרגיות גבוהות, מעקב אחר כוכבים משתנים וחיפוש כוכבי לכת סביב כוכבים חמים.
מה גילית בתפקידך? לפני חודשים מספר חקרתי מערכת שנקראת GO-Sge של כוכב כפול: מערכת של שני כוכבים שסובבים סביב מרכז הכבידה שלהם. קראתי מחקרים קודמים על המערכת וחשבתי שהכול ידוע עליה ושהתצפיות שנערוך יהיו רק בדיקה חוזרת של אותם נתונים, ליתר ביטחון. צפינו במערכת ממִצפּה הכוכבים של מכון ויצמן ובמצפה WIS, וגם מן החלל, בזכות החללית Swift שהִקצתה לנו זמן תצפית. בתצפיות המרתקות גילינו שהמערכת היא בכלל לא מה שחשבו, ועדיין אנחנו מנסים להבין ולפענח אותה. החוויה הזאת לימדה אותי ששום דבר אינו מובן מאליו, שכדאי תמיד להעמיד בספק דברים ידועים ושלפעמים החיפוש אחר תשובה מסוימת מפתיע.
מה את מאחלת לחקר החלל? אני מאחלת לחקר החלל הישראלי שתכנית הלוויין אולטראסט תתממש. מימוש מוצלח של משימה זוֹ יספֵּק תשובות לשאלות שונות ויפתח פתח למשימות דומות בעתיד.
מה תייעצי לילדים שרוצים לחקור את מדעי החלל? התמידו והאמינו ביכולות שלכם והתייחסו לקשיים שבדרך כאל אתגר. ה"שפה" או ה"כלי" שהפיזיקאים משתמשים בו כדי לנסח את המחקר שלנו הוא המתמטיקה. על תיתנו לכלי הזה (שהוא קשה לפעמים) לייאֵש אֶתכם. לכל תחום יש קשיים משלו – וההתמודדות חשובה ובונה! ועצה מיוחדת לבָנות: להיות אישה במדע זה מגניב! אם אתן מתעניינות במדע, אל תתביישו! חִזקו ואִמצו, התאמצו והתמידו!
דן ל', מהנדס הנעה לחלל ברפאל
מה אתה עושה בעבודה? אני מתכנן, מרכיב ומפעיל מְנועי פְּלזמה לחלל. אני מתכנן, יחד עם צוות מהנדסים מיוּמן, מאילו חומרים המנועים יהיו מיוצרים ואילו מְמַדים יהיו להם. לאחר מכן אנחנו שולחים את הדגמים הממוּחשבים ליצרנים שמייצרים את המְנועים הללו. כל חלקי המנועים מַגיעים אלינו לאחר ייצוּרם, אנחנו מרכיבים אותם, ולבסוף מפעילים אותם כדי לוודא שאכן הם פועלים כפי שתכננו אותם. כאשר יישלחו המנועים הללו לחלל הם יעזרו להשלים את תהליך השיגור על ידי הבאת הלוויין למקום הרצוי במסלול סביב כדור הארץ.
מה גילית בתפקידך? גיליתי את החשיבוּת של עבודת צוות. כל אחד בצוות שבונה מנועים לחלל מתמחה במשהו, ואותו הוא מבצע בצורה הכי טובה. יחד הצוות מסוגל לעבוד ביעילוּת. אַחד הדברים שהכי הפתיעו אותי הוא מֶשך הזמן הדרוש כדי לתכנן, לייצר, להרכיב ולהפעיל מנוע אחד. זה יכול להגיע לשנה ואף הרבה יותר. במקצוע שלי צריך סבלנות רבה.
מה אתה מאחל לחקר החלל? חקר החלל חשוב מאין כמוהו מכיוון שכמעט כל חלק מחיינו כיום מוּשפע ממנוּ – טלוויזיה, טלפונים ניידים, חיזוּי מזג אוויר, מעקב אחר גידולים חקלאיים, אינטֶרנט ועוד. לכן כולנו יכולים לאחל לחקר החלל שרק יוסיף להתפתח. מלבד זה, מכיוון שחקר החלל יקר ודורש משאבּים רבים, מדינות רבות משתפות פעולה עם מדינות אחרות כדי לאחֵד כוחות. בצורה הזאת חקר החלל מחבר בין אנשים שונים ממקומות שונים בעולם.
מה תייעץ לילדים שרוצים להיות מהנדסי הנעה לחלל? חשוב ללכת בעקבות הלב. צריך ללמוד הרבה, ולא להתייאש. אם צריך לשאול עוד ועוד שאלות, לא להתבייש.
מ', מהנדסת שילובי לוויין בתעשייה האווירית
מה את עושה בעבודה? מהנדסת שילובי לוויין, משתתפת בשלב שבונים את הלוויין בפועָל. כל מהנדס שילובים אחראי ליחידה אחרת בלוויין (למשל מצלמה, מערכת חשמל, מנועים). מהנדס שילובים משתתף בחיבור של המערכת שלו ללוויין וקישורהּ למַחשֵׁב המרכזי ומבצע בדיקות כדי לוודֵא את תַּקינותהּ. לפני תחילת העבודה על לוויין חדש לומדים על המערכות שלו ועל החידושים שיש בו לעומת הלוויין הקודם. לאחר מכן מתכננים כיצד לבדוק אותו, מחברים את היחידות שלו בהדרגה (קצת כמו שבונים לֵגו). לבסוף, אחרי שהכול מחובר, מפעילים את כל היחידות ובודקים שהן מבצעות כרָאוּי את המשימות שלהן – למשל שהמצלמה מצלמת כמו שצריך, שהגלגלים מסתובבים לכיוון הנכון ושהאַנטֵנה משדרת בעָצמה הרצויה. התפקיד כרוך באחריות רבה, שכן בעיות שאינן מתגלות בשילוב ובבדיקות עלולות לצוץ בחלל ולסכן את שלמות הלוויין ואת היכולת שלו לבצע את משימותיו.
מה גילית בתפקידך? מכיוון שחשוב לשמור על הלוויין נקי מאבק ומחֶלקיקים אחרים, בזמן העבודה על הלוויין כולם לובשים חלוקים לבנים, כובעים לאיסוף השֵׂער ועַרדלי גומי מעל הנעליים. רוב האנשים נראים מצחיק למדי, אבל מתרגלים. לפעמים יש ניסויים ארוכים שאסור לכַבּות בהם את הלוויין באמצע, ומכיוון שאסור להשאיר אותו ללא השגחה – כל אנשי הצוות עובדים במשמרות סביב השעון. לפעמים העבודה מַתישה ויש לחץ, אבל זוֹ חוויה מיוחדת, ולא הייתי מוותרת עליה.
מה את מאחלת לחקר החלל? אני מקווה שתחום החלל בארץ יתפתח לכיווני מחקר מעניינים כמו חקר כוכבי לכת אחרים ומשימות מדעיות שונות. כללית, אני מקווה שתחום החלל ייצוֹר שיתופי פעולה בין־לאומיים לטובת פִּתְרון בעיות שמשותפות לעולם כולו.
מה תייעצי לילדים שרוצים להיות מהנדסי שילובי לוויין? כדי להיות מהנדס או מהנדסת שילובי לוויין כדאי ללמוד הנדסת חשמל ואֵלֶקטרוֹניקה ולהשקיע בלימודים בתיכון במקצועות כמו פיזיקה, מתמטיקה ומחשבים.